פסק-דין בתיק ת"ק 54643-12-12

בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום  6.6.12 בירושלים.

1.                  במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 6228713 (להלן: "רכב התובע").

2.                  הנתבע היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב משאית מ.ר. 4550568 (להלן: "המשאית").

3.                  מוסכם בין הצדדים כי  ביום 6.6.12 אירעה התנגשות בין צדו השמאלי אחורי של רכב התובע לבין צדה הקדמי ימני של המשאית. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.

4.                  גרסת התובע הינה כי יצא מחניה ברח' הסדנא 12 בירושלים כאשר בכוונתו לפנות ימינה. במקביל לדרך חנתה המשאית, אשר פרקה סחורה. לפתע כאשר רכב התובע עומד, הרגיש התובע חבטה ברכבו. אז התברר כי המשאית החלה בנסיעה לא זהירה ופגעה ברכבו בכנף השמאלי אחורי.  

5.                  גרסת הנתבע לאופן התרחשות התאונה היא שונה. הנתבע טוען כי המשאית היתה בעצירה ואז הגיע רכב התובע אשר ניסה לעבור ופגע בחלק הקדמי ימני של המשאית.

דיון והכרעה

6.                  העידו בפני התובע והנתבע. התובע חזר על גרסתו כי יצא מחניה ולנוכח רכב אחר אשר בא מולו, עמד על מנת ליתן לרכב לעבור. אז לפתע המשאית, אשר החלה בנסיעה, פגעה בצדו השמאלי אחורי של רכבו.

7.                  הנתבע לעומת זאת העיד כי בעת התאונה היתה המשאית בעצירה וכי התובע אשר ניסה לצאת מהחניה עלה עם שני גלגלים על המדרכה ושפשף את צדה הימני קדמי של המשאית.

8.                  עדותו של התובע היה אמינה עלי והאופן שבו תיאר את התרחשות התאונה עולה בקנה אחד עם תמונות הנזק שהציג. שונה היתה התרשמותי מעדותו של הנתבע. עדותו של הנתבע כי לרכב התובע לא היה מקום לעבור אף אינה מתיישבת עם גרסת התובע לפיה רכב שלפניו הצליח לעבור קודם לכן.

9.                  לאור האמור אני מבכרת את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע באשר לאופן התרחשות האונה קובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע, אשר החל בנסיעה ופגע בצדו האחורי של רכב התובע.

הוכחת הנזק

10.             בעקבות התאונה נגרמו לתובע הנזקים הבאים: נזק לרכב בסכום של 3,396 ש"ח; ירידת ערך בסכום של 1,947 ש"ח; כן נשא התובע בתשלום שכ"ט שמאי בסכום של 580 ש"ח.

11.             לפיכך אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובע, סך של  5,923 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 14.6.12 ועד התשלום בפועל. בנסיבות העניין, איני מוצאת מקום לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש.

כן יישא הנתבע בהוצאות התובע בסכום של 500 ש"ח. 

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

ניתן היום,  ד' אייר תשע"ג, 14 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: